כולם מכירים את זה. יש את הרגע הזה שבו אתה מפסיק לשים לב לחיים שלך והם פשוט קורים, מעצמם, מכוח האינרציה. זו יכולה להיות עבודה שאתה לא אוהב וקם אליה בחוסר חשק כל בוקר, אבל ממשיך יום אחרי יום. זו יכולה להיות מערכת יחסים לא מספקת שאתה נשאר בתוכה כי אתה לא מכיר משהו אחר. ואלה יכולים להיות החיים שלך באופן כללי, שאין בהם לא הגשמת חלומות ולא שאיפות, אלא מעין השלמה עם מה שיש. וכך הזמן חולף, ושום דבר לא משתנה, ואתה מוריד את הראש בהכנעה וממשיך, ואז שואלים אותך מה שלומך, ואתה עונה: "סוחבים…"
לוסי סילצ'סטר היא אחת מאלה, שסוחבים. אבל לחיים שלה, ישות בפני עצמה, נמאס ממנה, והיא קיבלה זימון בדואר להיפגש עם החיים שלה. החיים שלה הם רשת סבוכה ומפותלת של שקרים. היא שיקרה כדי להתקבל למקום העבודה שלה. הבחור שהיה אהבת חייה עזב אותה לפני כמעט שלוש שנים והיא משקרת לכולם שהיא עזבה אותו ושהיא כבר המשיכה הלאה. היא משקרת לכל אחד מהאנשים הקרובים אליה, ובעיקר היא משקרת לעצמה – על כך שטוב לה. עד שהחיים שלה "נכנסים לה לחיים". והוא מלמד אותה דבר או שניים על עצמה, מלמד אותה לומר את האמת ומלמד אותה לא לחזור על טעויות, אלא לבחור בדברים (ובגברים) שעושים לה טוב. לוסי לומדת להעריך את עצמה, הביטחון העצמי שלה משתפר והפגישה עם החיים שלה הופכת אותה לאדם טוב יותר ונאמן יותר לעצמו.
הספר קליל ומתקתק בדיוק כמו שהוא נשמע. אני לא מצאתי בו עומק או ערך מוסף. הספר שייך לליין הספרים הקיצי של כנרת זמורה-ביתן, ספרים שנדמה שבהגדרה שלהם מיועדים לסטיגמה על בלונדיניות (כמו הספר הקודם, "עד הירח ובחזרה"). כריכה צבעונית, ציור פשטני והכיתוב: מצחיק ונוגע ללב. לא אהבתי. למרות שאני לא יודעת מה עדיף, כי במקרה הזה, זה לגמרי "תסתכל בקנקן", ולפחות אתה יודע מה מצפה לך בפנים.
מצד שני, קראתי את הספר, אז כנראה שמשהו בו כן דיבר אליי. הרעיון חמוד ומשעשע. הדמות של לוסי סילצ'סטר בלתי נסבלת וזקוקה באופן דחוף לאיזו בעיטה בתחת, אבל היא חייבת להיות כזאת. מעין ברידג'ט ג'ונס משוכללת ומודרנית עם היקף מותניים צר יותר. הכתיבה נעימה, יש הבלחות של הומור ודיאלוגים שנונים. זה לא ספר רע, הוא מקיים את ההבטחה. ספר סביר ביותר לז'אנר הזה של הספרים.
פגישה עם החיים / ססליה אהרן
הוצאת כנרת זמורה-ביתן 2013
תרגום: דנה אלעזר-הלוי
397 עמודים
בלוגלית 
גם לידיעות היה הליין כזה פעם, והם הוציאו את הספרים של סופי קינסלה והסבו לי עונג רב, נדמה לי שלמרות ההסתייגות שלך זה מסוג הספרים שאני תמיד שמחה לרענן אתם את רשימות הקריאה שלי, רושמת לי ליום סגרירי במיוחד.
הוא ממש בסדר, כמו שכתבתי. חשוב לא להגיע עם ציפיות גבוהות, שבאמת גם אם יש כאלה הכריכה מיד מנמיכה אותן, ואז אפשר ליהנות ממנו.
אני מאוד אוהבת את כתיבתה
ואני מאוד אוהבת ספרים כאלה (הייתי קוראת להם קיטשים) ודווקא לא מפריע לי שאין ערך מוסף
אני רושמת לפניי, נראה לי ספר שאני מאוד אהנה לקרוא
חתימה טובה יקירתי!
זה הספר הראשון שלה שאני קוראת. יש לי בבית את P.S. I love you. עדיין לא הגעתי אליו.
חתימה טובה! הבלוג יחזור לפעילות סדירה עוד 3.5 שבועות 🙂