איך הייתם חיים לו ידעתם איך תמותו? זו בגדול השאלה שבה עוסק "זה הסוף שלך", אוסף סיפורים על אנשים שיודעים, בערך, איך ימותו.
הרעיון שחוזר בכל הסיפורים הוא זה: קיימת מכונה אשר באמצעות בדיקת דם פשוטה, יכולה לנבא כיצד תמות. אבל היא אינה מספקת תאריכים, פרטים, או הסברים, אלא רק כמה מילים, לעתים לא ברורות בעליל. המכונה אף פעם לא שוגה, אבל היא ניחנה בתפיסת מוות אירונית. לדוגמה, גם אם אדם מקבל פתק שעליו נכתב שהוא ימות מזיקנה, הוא עדיין יכול למות כתוצאה מניסיון פריצה כושל לביתו של איש זקן. וכאמור, המכונה לא טועה לעולם, ובדומה לרוב הנביאים, התחזיות שלה הופכות להגיוניות רק לאחר שהתרחשו.
הספר הזה הוא אוסף סיפורים שסונן מתוך 675 סיפורים של כותבים מכל רחבי העולם. כל אחד מהם כתב סיפור על האופן שבו המכונה תשפיע על אנשים, על החברה, על העולם העסקי או על הפוליטיקה. האם נהפוך לעבדים לתחזיות שלה, או פשוט נתעלם מהן ונמשיך לחיות את חיינו כבעבר, תוך הידיעה הברורה מאליה שיום אחד נמות?
בסיפור הראשון, "מרשמלו בוער", אנחנו רואים כיצד קיום המכונה התחיל לעצב את תרבות הנוער. מסתבר שהגיל החוקי שבו אדם יכול לקבל את התחזית לגבי המוות שלו הוא 16. בעולם הזה שבו אנשים יודעים כיצד ימותו, יש חלוקה לקבוצות בהתאם לסוג המוות. לא עוד חנונים ופריקים, סחים והיפסטרים, אלא אלה שימותו ממנת יתר של סמים, אלה שימותו בשיבה טובה, אלה שימותו מיתות אלימות ואלה שיתאבדו ונחשבים למנודים. ברגע שבן נוער מגלה כיצד ימות, הוא מקבל את מה שבני הנוער רוצים תמיד: תחושת שייכות והכללה.
הסיפור "כעבור שנים רבות, הפסקת נשימה בשינה, עם חיוך על הפנים" ממשיך את הרעיון בעולם המבוגרים. ריקי נגרר מחוץ לעיר אל מועדון לילה שבו אנשים מתהדרים בדרך שבה ימותו. הם מסתובבים עם תוויות על בוהן הרגל שעליהן נכתב "רצח" או "התקף לב". אבל בניגוד לכל השאר, ריקי נמצא בעמדה מוזרה כי הוא יודע שחייו אמורים להסתיים בצורה טובה. הוא רק לא יודע מה יקרה עד אז.
"כלום" הוא סיפורה של בחורה צעירה שמגלה סוד משפחתי שלא היה נחשף אלמלא מכונת המוות הומצאה. "דג אבו-נפחא שלא הוכן כהלכה" הוא סיפור על סודות ובגידה בקרב קבוצת יאקוזה ביפן. ו"תשישות עקב קיום יחסי מין עם קטינה" הוא עוד סיפור משעשע על פוליטיקאי שגורלו הוא כשם הסיפור.
חלק מהסיפורים משעשעים מאוד, חלק אחר נוגעים ומעציבים, אבל כולם מתמקדים בשאלה: איך אנחנו חיים את חיינו עם הידיעה כיצד נמות?
גם ללא המכונה, כולנו יודעים שנמות. כל אחד מאיתנו חי עם התזכורת התמידית לכך שיש מגבלה למשך הזמן שאנחנו יכולים לבלות על פני האדמה. ורובנו בוחרים להתעלם ממנה. אחרי הכול, אם אתה מבלה את כל חייך כשאתה אובססיבי לגבי מותך, אתה לא ממש מצליח לחיות. אבל תוסיפו לידע הבסיסי הזה את המודעות לאופן המוות. מה אתה אמור לעשות עם הידע הזה? אתה יודע שזה בלתי נמנע, שהמכונה לעולם אינה טועה, אבל אתה עדיין עשוי להיאבק נגד הגורל הזה. כל כיוון החיים שלך עשוי להשתנות כתוצאה מהמילים הללו שמודפסות על-גבי הכרטיס, אבל התוצאה הסופית תהיה זהה. אם כך, האם עדיין לפעול בהתאם לידע שיש לך, או להתעלם ממנו?
וגרוע מכך, לפעמים רק עצם הגילוי של האופן שבו תמות יכול להוביל ישירות לשם. לדוגמה, בסיפור "התאבדות", הדמויות מגלות מהו גורלן רגעים ספורים לפני שהן חוות אותו. אלמלא הם נבדקו במכונה, האם הם היו יכולים להימנע מהגורל הזה?
אם אתה מקבל פתק ברור למדי שנכתב עליו "סרטן", ואתה מחליט לעשות משהו מטורף לגמרי שהסיכוי שתשרוד אותו הוא אפסי, האם זה בכלל אפשרי, או האם אירועים אקראיים יחברו זה לזה כדי למנוע ממך את זה ולשמור עליך בטוח עד הסוף? ואם אתה מקבל פתק עם "התאבדות", צורת המוות היחידה שיש לך שליטה מלאה עליה, האם תילחם נגד זה או תיכנע, מתוך ידיעה ששום דבר שתעשה לא ישנה את התוצאה?
בסיכומו של דבר, מדובר באוסף מרתק של סיפורים, לא כולם שווים ברמת הכתיבה והעניין, אבל זהו אוסף מהנה לקריאה. והוא בעיקר גורם לקורא לחשוב. מפתה ככל שיהיה הרעיון הזה, המידע הזה לגבי אופן המוות הוא מידע שניתן בהחלט להסתדר בלעדיו. זהו הסוף, אבל כל מה שקורה עד אליו עדיין תלוי בך. אולי אין לך שליטה רבה באופן שבו תמות, אבל יש לך שליטה רבה באופן שבו תחיה. אתה יכול לחיות בפחד או לתכנן תוכניות, לקחת סיכונים ולקוות לטוב ביותר.
זה הסוף שלך / עורכים: ריאן נורת', מתיו בנארדו ודיוויד מלכי!
Machine of Death
תרגום: יעל סלע-שפירו
הוצאת כתר 2013
432 עמודים
בלוגלית 