כמה זה נעים להתוודע לסופרים חדשים. מגיעים ללא ציפיות, אין למה להשוות, אי אפשר להתמרמר על כך שהסופר לוקה בתסמונת הספר השני או השלישי או לטעון שהוא ממחזר את עצמו.
אז דב בהט, נעים להכיר. יש סיכוי שעוד ניפגש בהמשך.
בגב הספר מספק פרופסור גבריאל מוקד תקציר של הספר בצורה פומפוזית ומאוד לא מושכת. ובכל זאת משהו בספר הזה משך אותי. הספר מתאר את סיפור אהבתם של שני צעירים תל אביביים, גידי ויעל, בימים של מחאה חברתית במדינה ועם עלייתו של ראש ממשלה חדש לשלטון. גידי ויעל הכירו לראשונה בלב ים, כשיעל כמעט וטבעה וגידי הציל אותה. הסיפור הגיע לכותרות הראשיות בעיתונים ובזמן ששכבו בבית החולים קיבלו פרחים מהמועמד המוביל לראשות הממשלה, יורם מלך.
הספר מתאר את השימוש הציני שעושה הפוליטיקה באנשים, את האינטרסנטיות של הפוליטיקאים. יורם מלך הוא התקווה החדשה של העם, יש לו סיסמאות שמשלהבות את כולם ושיעלו אותו לשלטון בסופו של דבר. ויש לו גם יועצת כלבויניקית שעושה בשבילו את כל העבודות המלוכלכלות ומוכנה להתלכלך כמה שצריך כדי להעלות אותו לשלטון. היא הופכת את גידי ויעל ליקירי המפלגה, מחזרת אחריהם ומזמינה אותם לכנסים של המפלגה, ובסופו של דבר גם מסדרת להם עבודה נחשקת במלון יוקרתי על שפת ים המלח, שבו מסתובבים כל המי ומי. מה שגידי ויעל לא יודעים זה שהם חלק ממשחק פוליטי וששום דבר לא נעשה בצורה תמימה ונטולת אינטרסים. והם גם לא יודעים שבעולם האכזר הזה, יום אחד אתה יכול להיות מחוזר מאוד ולמחרת יכולים לזרוק אותך לכלבים.
דב בהט מעביר ביקורת לא סמויה בכלל על יחסי ההון-שלטון-תקשורת בארץ ועל הקשיים של מעמד הביניים ועל הפוליטיקה המושחתת. הוא מתאר את סיפור האהבה בין יעל וגידי, ובמקביל את התככים והמזימות ששולטים במסדרונות השררה, ואת החיבור ביניהם.
סגנון הכתיבה של בהט הזכיר לי מאוד את הסגנון של רם אורן, וזה נאמר כמחמאה. גם מבחינת השפה שהייתה קולחת, עשירה, אבל לא מליצית, וגם מבחינת העלילה עצמה שהרגישה לי כמו משהו מוכר שבטח קראתי באחד מספריו. אבל בניגוד לרם אורן (ומבלי לזלזל בו, חלילה, רק שספריו הפכו להיות נוסחתיים מאוד ומעט מזלזלים באינטליגנציה של הקוראים), הספר היה אינטליגנטי מאוד, הורגש שהושקעה בו מחשבה רבה, הוא היה בנוי היטב, הוא היה מעניין מאוד. דב בהט, כפרופסור לגיאולוגיה, אוהב מאוד להשתמש במונחים מעולם הגיאולוגיה כדי לתאר רגשות ופחדים (השבר הסורי-אפריקאי היה שחקן משנה חשוב בספר).
בסופו של דבר הספר הרגיש כמו מציאות מוכרת מאוד: אינטרסים, תככים, פוליטיקה מלוכלכת, מועמד לראשות ממשלה שמבטיח הרים וגבעות, תקשורת נצלנית, מחאה חברתית, קשיים כלכליים, קצת האזנות סתר, מדיניות חוץ, מדיניות פנים. היה בו הכול. ודווקא סיפור האהבה היה מבחינתי החולייה החלשה יותר בספר. אבל חוץ מזה, כמו שאמרתי, הייתה לי הכרות נעימה עם הסופר, וזה בהחלט ספר ששווה וכדאי לקרוא.
יקיצת נשיקה/דב בהט
הוצאת טוטם
213 עמודים
בלוגלית 